התוף במסורת היהודית

התוף הוא אולי כלי הנגינה העתיק ביותר הידוע לנו כיום. התוף, שימש ומשמש בתרבויות שונות ועמים שונים לאורך כל ההיסטוריה האנושית זאת כנראה מעצם פשטותו בניגון ובהכנת הכלי, התוף נזכר ביהדות במקומות רבים החל בתורה, בתהילים, בנביאים, מדרשים ואגדות, בתלמוד,בזוהר וכמובן בחסידות.

התוף במקרא:
התוף מוזכר פעמים רבות במקרא ונזכר בד"כ בקונוטציה של שימחה: מוזכר בפרקי דרבי אליעזר בפרק י"א שכאשר ברא הקב"ה את האדם עשה לו עשר חופות, עמד הקב"ה וברך לאדם הראשון ולעזרו. "עשר חופות עשה הקב"ה לאדם הראשון בגן עדן…והיו המלאכים מתופפים בתופים ומרקדים כנקבות… זו כנראה היתה תהלוכת המתופפים הראשונה בכניסה לחופה.. אני תוהה איך הסתדרו המלאכים עם הכנפיים כשרצועות התוף עליהם..

בפעם בראשונה שאנו מוצאים אזכור למילה תוף במקרא
, בספר בראשית פרשת ויצא, כאשר יעקב בורח מלבן הארמי עם שתי נשותיו, ילדיו ומקנהו, רודף אחריו לבן, וכאשר משיגו, שואל אותו: " מה עשית ותגנוב את לבבי ותנהג את בנותי כשבויות חרב, למה נחבאת לברוח ותגנוב אותי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשירים, בתוף ובכינור.." (פרק ל"א פסוק  כ"ז) לבן הארמי כנראה נורא רצה לעשות ליעקב מסיבת פרדה עם ליווי מתופפים וכינורות...

הפעם השניה בה מוזכר התוף במקרא היא בקריעת ים סוף, המאורע הגדול והמשמעותי ביותר שנעשה לעם ישראל בכל הדורות, והוא שמוזכר בכל יום בתפילת שחרית, אחרי הנס הגלוי העצום והנוראי שנעשה לעם ישראל בבורחו מפרעה וחילותיו, כשנפתח ים סוף ועברו בו כל ישראל,ושם כתוב: "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'…"

" ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את התוף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות. ותען להם מרים: שירו לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים."

ומפרש שם רש"י: "את התוף – כלי של מיני זמר,  בתופים ובמחולות – מובטחות היו צדקניות שבדור שהקדוש ברוך הוא עושה להם ניסים, והוציאו תופים ממצרים."

עוד מפרש שם רש"י : "ותען להם מרים – משה אמר שירה לאנשים – הוא אומר והם עונין  אחריו, ומרים אמרה שירה לנשים"

נמצא, שמשה אמר שירה לגברים ומרים אחותו גם אמרה שירה לנשים. אך התיפוף מוזכר רק אצל מרים, על משה לא כתוב שתופף.. מכאן אני מסיק שהמאסטר הראשון בעולם בתיפוף היה… אישה.

ושתהלוכת מתופפים בכותל המערבי בירושלים , כנראה התחילה עוד בתקופת המקרא.

 עוד קצת על אותה שירה נפלאה:
כתוב "אז ישיר משה ובני ישראל.." למה לא נאמר אז ישירו  בלשון רבים ?

משום שכנראה ששרו כולם בפה אחד ובלב אחד..

ועוד מביא הזוהר הקדוש על עניין זה:"  " ישיר" ?  שר היה לו לומר ? אלא דבר זה תלוי ועומד ובא לשלמותו לעתיד לבוא, בו עתידים ישראל לשבח שירה זו…

כל אדם שאומר שירה זו בכל יום ומכוון בה, זוכה לאמרה לעתיד לבוא. שהרי יש בה עולם שעבר ויש בה עולם הבא, ויש בה קשרי האמונה, ויש בה ימי מלך המשיח.

ותלויות בה כל אותן תשבחות אחרות שאומרים עליונים ותחתונים. "ויאמרו לאמר" – לדורי דורות, כדי שלא תשתכח מהם לעולם, שכל מי שזוכה לשירה זו בעולם הזה – זוכה לה בעולם הבא, וזוכה לשבח בה בימיו של מלך המשיח, בשמחתה של כנסת ישראל בהקדוש ברוך הוא שנאמר: "לאמר". "לאמר – בזמן ההוא.

"לאמר" בארץ הקדושה, בזמן שישבו ישראל בארץ. "לאמר" – בגלות. "לאמר – בגאולתן של ישראל. "לאמר" – לעולם הבא."  עד כאן מאמר הזוהר הקדוש.

הגמרא במסכת סוטה (דף ל) אומרת על הפסוק (תהלים סח, כז) ״קדמו שרים אחר נוגנים בתוך עלמות תופפות סח, כז) במקהלות ברכו א-לוהים ה׳ ממקור ישראל״, כי פסוק במקהלות ברכו א-לוהים ה׳ ממקור ישראל״, כי פסוק

זה מדבר על ״המקהלות של שירת הים״. והגדיל לפרש זה מדבר על ״המקהלות של שירת הים״. והגדיל לפרש התרגום ״אקדימו ואמרו שירתא בתר משה ואהרון דמנגנין קדמיהון במצע ְנשיַא דמנגנין (נשים) צדיקיא די עם מרים מתופפין״. פירוש, שהקדימו ואמרו שירה אחר מרים מתופפין״. פירוש, שהקדימו ואמרו שירה אחר משה ואהרון שהיו מנגנים לפניהם. נמצא כי בים לא משה ואהרון שהיו מנגנים לפניהם. נמצא כי בים לא שרו בפה בלבד, אלא ניגנו בכלי שיר בפועל, וזמרה זו נתלוותה לנבואה ורוח הקודש שנתעלו בהם בים. מתוך שיר בינה, בספר שמואל,

כשיפתח חוזר מהמלחמה עם עמון מנצח: "ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה ביתו יוצאת לקראתו בתופים ובמחולות".

לאחר הכנעת גלית והניצחון על הפלשתים: "ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשיר והמחולות לקראת שאול המלך בתופים ובשמחה ובשלישים"(שמו"א יח)

פסוקים אלו מספרים על אופן שמחת הנצחון וההצלה- נגינה בעקר בתופים, ומחול, אלה הם ביטוי נלהב וחי לשמחה הפנימית. שמחת הניצחון בעם ישראל אינו רק הלל על גבורת האדם, אלא נקודת קרבה לאלקים, שגומל טובה עם עמו על מעשיהם הטובים, או שמרחם עליהם למרות הפגמים שהם יוצרים בקשר איתו.

לעומת זאת, כאשר העם ממשיך בחטאיו, מגיעה הפורענות והגלות עימה-

"זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם".(איכה ג) "אבל תירוש אומללה גפן נאנחו כל שמחי לב: שבת משוש תופים חדל שאון עליזים שבת משוש כינור".(ישעיה כד)

החורבן משמים את הארץ, השמחה והנגינה פוסקים, ולכן גם: "בשיר לא ישתו יין יימר שיכר לשותיו". (שם)

אחרית הימים, הגאולה ופריחת הארץ ישעיה מתאר בנבואות הנחמה: "כי נחם ה' את ציון, נחם כל חרבותיה וישם מדברה כאדן וערבתה כגן ה', ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה". וכן בירמיהו, בתחילת נבואות הנחמה: "עוד אבניך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תופיך ויצאת במחול משחקים".(לא, ג)

סוף הפסוק הנ"ל פותח את קובץ הפסוקים הבאים- הלל ותודה לה'.

"הודו לה' בכינור בנבל עשור זמרו לו שירו לו שיר חדש הטיבו נגן בתרועה"(תה' נג)

"שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו"(תה' קה) "אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה"(תה' סט)וכמובן הפרק האחרון בתהילים: "הללו אל בקודשו..בתקע שופר הללוהו בנבל בכינור..מינים ועוגב..כל הנשמה תהלל יה הללויה".(קנ)

 

מהדברים הכתובים אפשר להבין שתהלוכת מתופפים ושופרות לחתני בר מצווה בכותל המערבי  זה לא עניין פעוט וזניח של מה בכך כי אם מסורת עתיקת ימים המתחדשת אחרי שנים רבות של גלות, עם ישראל אוהב שמחה, ורוצה להיזכר במהותו האמתית.

אז בואו לשמוח איתנו בתהלוכת תופים, שופרות שירה וריקודים לחתן בר מצווה בכותל המערבי,

כי השמחה היא העיקר..

"הללוהו בתוף ובמחול"

 

נדב בר-נור
להקת "המעגליה"
להזמנות חייגו –  052-8858999